דלגו לתוכן

הדרך הקשה

אין ספק שקיים צד אפל בעצמנו שאנו לא מכירים או לא מקבלים; עלינו להביא את אור המודעות לצד האפל הזה של עצמנו.

כל מטרת המחקרים הגנוסטיים שלנו היא להפוך את הידע על עצמנו למודע יותר.

כאשר יש לנו דברים רבים בעצמנו שאנו לא מכירים או לא מקבלים, אז דברים כאלה מסבכים לנו את החיים בצורה נוראית וגורמים באמת לכל מיני מצבים שניתן היה להימנע מהם באמצעות היכרות עם עצמנו.

הגרוע מכל הוא שאנו מקרינים את הצד הלא ידוע והלא מודע הזה של עצמנו על אנשים אחרים ואז אנו רואים אותו בהם.

לדוגמה: אנו רואים אותם כאילו הם רמאים, לא נאמנים, קטנוניים וכו’, ביחס למה שאנו נושאים בתוכנו.

הגנוסיס אומר על כך שאנו חיים בחלק קטן מאוד מעצמנו.

משמעות הדבר שהתודעה שלנו משתרעת רק על חלק מצומצם מאוד מעצמנו.

הרעיון של העבודה האזוטרית הגנוסטית הוא להרחיב בבירור את התודעה שלנו.

ללא ספק, כל עוד איננו ביחסים טובים עם עצמנו, לא נהיה ביחסים טובים עם אחרים והתוצאה תהיה סכסוכים מכל הסוגים.

חיוני להפוך למודעים הרבה יותר לעצמנו באמצעות תצפית ישירה על עצמנו.

כלל גנוסטי כללי בעבודה האזוטרית הגנוסטית הוא שכאשר אנחנו לא מסתדרים עם מישהו, אפשר להיות בטוחים שזה הדבר עצמו שעליו צריך לעבוד על עצמנו.

מה שמבקרים כל כך באחרים הוא משהו ששוכב בצד האפל של עצמנו ושאנחנו לא מכירים, ולא רוצים להכיר.

כאשר אנו במצב כזה הצד האפל של עצמנו גדול מאוד, אבל כאשר אור התצפית העצמית מאיר את הצד האפל הזה, התודעה גדלה באמצעות היכרות עם עצמנו.

זוהי דרך חוד החרב, מרה יותר מרה, רבים מתחילים בה, נדירים מאוד הם אלה שמגיעים למטרה.

כפי שלירח יש צד נסתר שלא נראה, צד לא ידוע, כך גם קורה עם הירח הפסיכולוגי שאנו נושאים בתוכנו.

ברור שהירח הפסיכולוגי הזה מורכב מהאגו, האני, העצמי.

בירח פסיכולוגי זה אנו נושאים אלמנטים לא אנושיים שמפחידים, שמחרידים ושבשום אופן לא היינו מקבלים להחזיק בהם.

דרך אכזרית היא זו של הגשמה עצמית אינטימית של הישות, כמה תהומות!, אילו צעדים קשים!, אילו מבוכים נוראים!.

לפעמים הדרך הפנימית לאחר סיבובים רבים, עליות מחרידות וירידות מסוכנות מאוד, הולכת לאיבוד במדבריות חול, אי אפשר לדעת לאן היא ממשיכה ואפילו קרן אור אחת לא מאירה אותך.

שביל מלא בסכנות מבפנים ומבחוץ; דרך של תעלומות שלא ניתן לתאר, שבה נושבת רק נשימת מוות.

בדרך פנימית זו, כאשר אדם חושב שהולך לו טוב מאוד, למעשה הולך לו רע מאוד.

בדרך פנימית זו, כאשר אדם חושב שהולך לו רע מאוד, קורה שהוא מתקדם טוב מאוד.

בדרך סודית זו יש רגעים שבהם אדם כבר לא יודע מה טוב ומה רע.

מה שבדרך כלל אסור, לפעמים מתברר שהוא צודק; כזו היא הדרך הפנימית.

כל הקודים המוסריים בדרך הפנימית מיותרים; אמירה יפה או עיקרון מוסרי יפה, ברגעים מסוימים יכולים להפוך למכשול רציני מאוד להגשמה עצמית אינטימית של הישות.

למרבה המזל, ישו הפנימי מעומק הווייתנו פועל במרץ, סובל, בוכה, מפרק אלמנטים מסוכנים מאוד שאנו נושאים בתוכנו.

ישו נולד כילד בלב האדם, אך ככל שהוא מסלק את האלמנטים הלא רצויים שאנו נושאים בתוכנו, הוא גדל בהדרגה עד שהוא הופך לאדם שלם.