דלגו לתוכן

המהות

מה שהופך כל תינוק שזה עתה נולד ליפה ומקסים הוא המהות שלו; זו מהווה כשלעצמה את המציאות האמיתית שלו… הצמיחה הנורמלית של המהות בכל יצור, היא בוודאות שיורית מאוד, ראשונית…

גוף האדם גדל ומתפתח בהתאם לחוקים הביולוגיים של המין, אולם אפשרויות אלו מוגבלות מאוד כשלעצמן עבור המהות… ללא ספק המהות יכולה לצמוח רק בעצמה ללא עזרה, במידה קטנה ביותר…

בכנות וללא כחל וסרק נאמר שהצמיחה הספונטנית והטבעית של המהות, אפשרית רק במהלך שלוש, ארבע וחמש השנים הראשונות לחייו, כלומר, בשלב הראשון של החיים… אנשים חושבים שהצמיחה וההתפתחות של המהות מתבצעות תמיד ברציפות, בהתאם למכניקה של האבולוציה, אך הגנוסטיציזם האוניברסלי מלמד בבירור שזה לא קורה כך…

כדי שהמהות תגדל יותר, משהו מיוחד מאוד צריך לקרות, משהו חדש צריך להתבצע. אני רוצה להתייחס בצורה נחרצת לעבודה על עצמנו. התפתחות המהות אפשרית רק על בסיס עבודות מודעות וסבל רצוני…

יש להבין שעבודות אלו אינן מתייחסות לענייני מקצוע, בנקים, נגרות, בנייה, תיקון מסילות ברזל או ענייני משרד… עבודה זו מיועדת לכל אדם שפיתח את האישיות; מדובר במשהו פסיכולוגי…

כולנו יודעים שיש לנו בתוך עצמנו את מה שנקרא אגו, אני, עצמי… לצערי המהות נמצאת כלואה, סגורה, בין האגו וזה מצער. להמיס את האני הפסיכולוגי, לפרק את מרכיביו הלא רצויים, זה דחוף, הכרחי, אי אפשר לדחות… זהו המובן של העבודה על עצמנו. לעולם לא נוכל לשחרר את המהות בלי לפרק קודם את האני הפסיכולוגי…

במהות נמצאת הדת, הבודהה, החוכמה, חלקיקי הכאב של אבינו שבשמיים וכל הנתונים שאנו צריכים לצורך הגשמה עצמית אינטימית של הישות. אף אחד לא יכול לחסל את האני הפסיכולוגי בלי לחסל קודם את המרכיבים הלא אנושיים שאנו נושאים בתוכנו…

עלינו להפוך לאפר את האכזריות המפלצתית של זמנים אלה: הקנאה שלצערנו הפכה למנוע הסודי של הפעולה; התאווה הבלתי נסבלת שהפכה את החיים למרים כל כך: הרכילות המגעילה; ההשמצה שמביאה לכל כך הרבה טרגדיות; השכרות; התאווה המלוכלכת שמריחה כל כך רע; וכו’, וכו’, וכו’.

ככל שכל התועבות האלה מצטמצמות לאבק קוסמי, המהות בנוסף לשחרור, תגדל ותתפתח בהרמוניה… ללא ספק כאשר האני הפסיכולוגי מת, המהות זוהרת בנו…

המהות החופשית מעניקה לנו יופי פנימי; מיופי כזה נובעים האושר המושלם והאהבה האמיתית… למהות יש תחושות מרובות של שלמות וכוחות טבעיים יוצאי דופן… כאשר “אנחנו מתים בעצמנו”, כאשר אנו ממיסים את האני הפסיכולוגי, אנו נהנים מהחושים והכוחות היקרים של המהות…