תרגום אוטומטי
סרטן
22 ביוני עד 23 ביולי
“בצאתו מהגוף, בנתיב האש, אור היום, המחצית המוארת של הירח והיפוך הקיץ, יודעי הברהמה הולכים לברהמה”. (פסוק 24, פרק 8 – בהגווד גיטה).
“היוגי אשר, במותו, הולך בנתיב העשן, המחצית האפלה של הירח והיפוך החורף, מגיע לתחום הירח, ואז נולד מחדש”. (פסוק 25, פרק 8 – בהגווד גיטה).
“שני נתיבים אלו, המואר והאפל, נחשבים קבועים. בראשון, משתחררים, ובשני נולדים מחדש”. (פסוק 26, פרק 8 – בהגווד גיטה).
“העצמי לא נולד, לא מת, ולא מתגלגל מחדש; אין לו מקור; הוא נצחי, בלתי משתנה, הראשון מכולם, ואינו מת כאשר הורגים את הגוף”. (פסוק 20, פרק 8 – בהגווד גיטה).
האגו נולד, האגו מת. הבחינו בין האגו לעצמי. העצמי לא נולד, לא מת ולא מתגלגל מחדש.
“פירות המעשים הם משלושה סוגים: לא נעימים, נעימים ותערובת של שניהם. פירות אלו דבקים, לאחר המוות, במי שלא ויתר עליהם, אך לא באדם של ההצהרה”. (פסוק 12, פרק XVIII – בהגווד גיטה).
“למד ממני, הו את, בעל זרועות העוצמה!, על חמש סיבות אלו, הקשורות למילוי הפעולות, על פי החוכמה הגבוהה ביותר, שהיא קץ כל פעולה”. (פסוק 13, פרק XVIII – בהגווד גיטה).
“הגוף, האגו, האיברים, הפונקציות והאלוהויות (כוכבי הלכת) המנהלים את האיברים, אלו הן חמש הסיבות”. (פסוק 14, פרק 18 – בהגווד גיטה).
“כל מעשה נאות או בלתי נאות, בין אם פיזי, מילולי או מנטלי, יש לו חמש סיבות אלו”. (פסוק 15, פרק 18, בהגווד גיטה).
“בהיות כך המקרה, מי שבהבנה לקויה מחשיב את האטמן (העצמי), את המוחלט, כשחקן, אותו טיפש אינו רואה את המציאות”. (פסוק 16 – פרק 81 – בהגווד גיטה).
הבהגווד גיטה עושה, אם כן, הבחנה בין האגו (אני), והעצמי (האטמן).
בעל החיים האינטלקטואלי המכונה בטעות אדם, הוא תרכובת של גוף, אגו (אני), איברים ופונקציות. מכונה המונעת על ידי האלוהויות או מוטב שנאמר, כוכבי הלכת.
פעמים רבות די בכל אסון קוסמי, כדי שהגלים המגיעים לכדור הארץ, ישלחו את המכונות האנושיות הרדומות הללו, לשדות הקרב. מיליוני מכונות רדומות, נגד מיליוני מכונות רדומות.
הירח מביא את האגואים לרחם והירח לוקח אותם. מקס היינדל אומר שההתעברות מתרחשת תמיד כאשר הירח נמצא בסרטן. ללא הירח ההתעברות בלתי אפשרית.
שבע השנים הראשונות של החיים נשלטות על ידי הירח. שבע השנים השניות של החיים הן מרקוריאליות במאה אחוז, ואז הילד הולך לבית הספר, הוא חסר מנוחה, בתנועה מתמדת.
שבע השנים השלישיות של החיים, גיל ההתבגרות העדין המובן בין ארבע עשרה לעשרים ואחת שנות חיים, נשלטות על ידי ונוס, כוכב האהבה; זהו גיל הצביטה, גיל האהבה, הגיל בו אנו רואים את החיים בצבע ורוד.
מגיל 21 (עשרים ואחת) ועד גיל 42 (ארבעים ושתיים) שנים עלינו לתפוס את מקומנו הקטן תחת השמש ולהגדיר את חיינו. תקופה זו נשלטת על ידי השמש.
שבע השנים המובנות בין ארבעים ושתיים לארבעים ותשע שנים, היא מארסיאנית במאה אחוז והחיים הופכים אז לשדה קרב אמיתי, כי מאדים הוא מלחמה.
התקופה המובנת בין ארבעים ותשע לחמישים ושש שנים, היא יופיטריאנית; מי שיש לו את צדק ממוקם היטב בהורוסקופ שלו, ברור שבמהלך תקופה זו בחייו הוא זוכה לכבוד על ידי כל העולם ואם אין לו את העושרים המיותרים של העולם, יש לו לפחות את מה שצריך כדי להיות מסוגל לחיות טוב מאוד.
אחר הוא גורלם של אלה שיש להם את צדק ממוקם בצורה גרועה בהורוסקופ שלהם; אנשים אלה סובלים אז בצורה שלא תתואר, חסרים לחם, מחסה, מקלט, מתייחסים אליהם בצורה גרועה על ידי אחרים, וכו’, וכו’, וכו’.
תקופת החיים המובנת בין חמישים ושש לשישים ושלוש שנים, נשלטת על ידי זקן השמים, שבתאי הזקן.
באמת הזקנה מתחילה בגיל חמישים ושש. לאחר תקופת שבתאי, הירח חוזר, הוא מביא את האגו, ללידה והוא לוקח אותו.
אם נתבונן בקפידה בחייהם של קשישים בגיל מבוגר מאוד, נוכל לוודא שהם אכן חוזרים לגיל הילדים, כמה קשישים וקשישות חוזרים לשחק עם מכוניות ובובות. קשישים מעל גיל שישים ושלוש וילדים מתחת לגיל שבע נשלטים על ידי הירח.
“מבין אלפי אנשים, אולי אחד מנסה להגיע לשלמות; מבין אלה שמנסים אולי אחד משיג שלמות, ומבין המושלמים אולי אחד מכיר אותי בצורה מושלמת”. (פסוק 3, פרק VII – בהגווד גיטה.)
האגו הוא ירחי ובצאתו מהגוף הפיזי הוא הולך בנתיב העשן, המחצית האפלה של הירח והיפוך החורף ובקרוב חוזר לרחם חדש. הירח לוקח אותו והירח מביא אותו, זה החוק.
האגו לבוש בגופים ירחיים. כלי הרכב הפנימיים שנלמדים על ידי התיאוסופיה, הם בעלי אופי ירחי.
כתבי הקודש של הג’יינים אומרים: “היקום מאוכלס ביצורים שונים הקיימים בסמסרה, שנולדו ממשפחות ומעמדות שונים על שביצעו פעולות שונות ולפיכך הם הולכים פעמים לעולם האלים, פעמים לגיהנום ולפעמים הם הופכים לאסורות (אנשים שטניים). כך שלא נרתעים מסמסרה היצורים החיים שנולדים ומתגלגלים ללא הפסקה בגלל מעשיהם הרעים”.
הירח לוקח את כל האגואים, אבל לא את כולם הוא מביא שוב. בתקופה זו רובם נכנסים לעולמות התופת, לאזורים התת-ירחיים, לממלכת המינרלים הטבועה, בחשיכה החיצונית שבה נשמעים רק בכי וחריקת שיניים.
רבים הם אלה שחוזרים בצורה אמצעית או מיידית שנלקחו והובאו על ידי הירח, מבלי שנהנו מהתענוגות של העולמות העליונים.
המושלמים, הנבחרים, אלה שפירקו את האגו; ייצרו את גופיהם הסולאריים והקריבו את עצמם למען האנושות, מבורכים הם, בצאתם מהגוף הפיזי עם המוות, הם לוקחים את נתיב האש, האור, היום, המחצית המוארת של הירח והיפוך הקיץ, הם גילמו את העצמי, הם מכירים את ברהמה (האב שבסתר) וברור שהם הולכים לברהמה (האב).
הג’ייניזם אומר שבמהלך היום הגדול הזה של ברהמה יורדים לעולם הזה עשרים וארבעה נביאים גדולים שהגיעו לשלמות מוחלטת.
כתבי הגנוסטים אומרים שיש שנים עשר מושיעים, כלומר: שנים עשר אווטארים; אך אם נחשוב על יוחנן המטביל כמבשר ועל ישו כאווטאר, למזל דגים העידן שזה עתה חלף, אז נוכל להבין שלכל אחד משנים עשר העידנים המזלות תמיד יש מבשר ואווטאר, סך הכל עשרים וארבעה נביאים גדולים.
מהאווירה היה מבשר הבודהה ויוחנן המטביל של ישו.
הראסקוארנו הקדוש (מוות), מלא ביופי פנימי עמוק. רק מי שחווה באופן ישיר את המשמעות העמוקה שלו מכיר את האמת על המוות.
הירח לוקח ומביא את הנפטרים. הקצוות נוגעים זה בזה. המוות וההתעברות קשורים זה לזה באופן אינטימי. נתיב החיים נוצר עם עקבות הפרסות של סוס המוות.
התפרקות כל האלמנטים המרכיבים את הגוף הפיזי, יוצרת רטט מיוחד מאוד שעובר בלתי נראה דרך המרחב והזמן.
בדומה לגלי הטלוויזיה הנושאים תמונות, כך הם גלי הרטט של הנפטרים. מה שהמסך לגלים של תחנות השידור, הוא העובר לגלי המוות.
גלי הרטט של המוות נושאים את תמונת הנפטר. תמונה זו מופקדת בביצית המופרית.
תחת השפעת הירח הזואוספרם חודר דרך מעטפת הביצה, שנסגרת מיד שוב וכולאת אותו. שם הוא יוצר שדה משיכה מעניין מאוד, מושך ונמשך לכיוון הגרעין הנקבי שמחכה בשקט במרכז הביצה.
כאשר שני הגרעינים הראשיים הללו מתמזגים ליחידה אחת, הכרומוזומים מתחילים אז את הריקוד המפורסם שלהם, מסתבכים ונשזרים שוב תוך רגע. כך העיצוב של מישהו שגסס ומת, בא להתגבש בעובר.
כל תא רגיל של האורגניזם האנושי, מכיל ארבעים ושמונה חוקים של העולם בו אנו חיים.
תאי הרבייה של האורגניזם מכילים רק כרומוזום אחד מכל זוג, אלא שבאיחודם הם מייצרים את השילוב החדש של ארבעים ושמונה, מה שהופך כל עובר לייחודי ושונה.
כל צורה אנושית, כל אורגניזם, היא מכונה יקרה. כל כרומוזום נושא בתוכו את חותם של פונקציה, איכות או מאפיין מיוחד, זוג קובע את המין, כי הדואליות של הזוג הזה היא מה שעושה נקבות.
האי-זוגיות של הכרומוזום יוצרת זכרים. נזכיר את האגדה המקראית על חוה שנעשתה מצלע של אדם ולכן יש לה צלע אחת יותר ממנו.
הכרומוזומים עצמם מורכבים מגנים וכל אחד מאלה, מכמה מולקולות. למעשה הגנים מהווים את הגבול בין העולם הזה לעולם האחר, בין הממד השלישי לממד הרביעי.
הגלים של הגוססים, גלי המוות, פועלים על הגנים ומסדרים אותם בתוך הביצית המופרית. כך הגוף הפיזי שאבד נעשה מחדש, כך העיצוב של הנפטרים הופך גלוי בעובר.
במהלך תקופת הסרטן, התלמידים הגנוסטים שלנו צריכים לתרגל לפני השינה בין המיטה שלהם, תרגיל רטרוספקטיבי על חייהם שלהם, כאילו צופים בסרט מהסוף להתחלה, או כאילו קוראים ספר מהסוף להתחלה מהעמוד האחרון לעמוד הראשון.
מטרת התרגיל הרטרוספקטיבי הזה על חיינו, היא להכיר את עצמנו, לגלות את עצמנו.
להכיר בפעולות הטובות והרעות שלנו, ללמוד את האגו הירחי שלנו, להפוך את התת-מודע למודע.
יש צורך להגיע בצורה רטרוספקטיבית עד ללידה ולזכור אותה, מאמץ עליון יאפשר לסטודנט לחבר את הלידה למוות של גופו הפיזי בעבר. השינה בשילוב עם מדיטציה, עם התרגיל הרטרוספקטיבי, תאפשר לנו לזכור את חיינו הנוכחיים ואת קיומנו בעבר ובעבר.
התרגיל הרטרוספקטיבי מאפשר לנו להיות מודעים לאגו הירחי שלנו, לטעויות שלנו. נזכור שהאגו הוא צרור זיכרונות, תשוקות, תאוות, כעסים, חמדנות, תאוות, גאווה, עצלות, גרגרנות, אהבה עצמית, טינות, נקמות וכו’.
אם אנחנו רוצים להמיס את האגו, אנחנו צריכים קודם כל ללמוד אותו. האגו הוא שורש הבערות והכאב.
רק העצמי, האטמן, הוא מושלם, אבל הוא לא נולד, לא מת ולא מתגלגל מחדש; כך אמר קרישנה בבהגווד גיטה.
אם הסטודנט נרדם במהלך התרגיל הרטרוספקטיבי, מה טוב כי בעולמות הפנימיים הוא יוכל להכיר את עצמו, לזכור את כל חייו ואת כל חייו בעבר.
כמו שהרופא המנתח צריך ללמוד גידול סרטני לפני כריתתו, כך הגנוסטי צריך ללמוד את האגו שלו לפני הכריתה.
במהלך סרטן, הכוחות המצטברים בסמפונות ובריאות על ידי תאומים, חייבים לעבור כעת בסרטן לבלוטת התימוס.
הכוחות הקוסמיים העולים דרך האורגניזם שלנו פוגשים בבלוטת התימוס את הכוחות היורדים ונוצרים שני המשולשים השלובים, חותם שלמה.
התלמיד חייב לעשות מדיטציה יומיומית על חותם שלמה זה הנוצר בבלוטת התימוס.
נאמר לנו שבלוטת התימוס מווסתת את גדילת הילדים. מעניין שבלוטות החלב של האם קשורות קשר הדוק לבלוטת התימוס. לכן לעולם לא ניתן להחליף חלב אם בשום מזון אחר לילד.
לילידי סרטן יש אופי משתנה כמו שלבי הירח.
ילידי סרטן הם שלווים מטבעם, אבל כשמתרגזים הם נוראים.
לילידי סרטן יש נטייה לאמנויות ידניות, אמנויות מעשיות.
לילידי סרטן יש דמיון חי, אבל הם צריכים להיזהר מפנטזיה.
רצוי דמיון מודע. זה אבסורדי הדמיון המכאני שנקרא פנטזיה.
לסרטנים יש טבע רך, נסוג ומצומצם, סגולות ביתיות.
בסרטן אנו מוצאים לפעמים כמה אנשים פסיביים מדי, רפויים, עצלנים.
ילידי סרטן מאוד אוהבים רומנים, סרטים וכו’.
המתכת של סרטן היא כסף. אבן, הפנינה; צבע לבן.
סרטן המזל של הסרטן או החיפושית הקדושה, הוא ביתו של הירח.